החלטה בתיק ת"א 6898-10-10

1.      לפני בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: " המוסד") בהתייחס לתאונת הדרכים מיום 4.3.11, במסגרתה נקבעה למשיב על ידי ועדה רפואית לעררים נכות משוקללת בת 14.28% בגין התאונה.

2.      המבקשות טוענות, כי בפני הועדה לעררים לא עמד תיעוד רפואי המתייחס לעברו הרפואי של המשיב ולכן לא התייחסה הועדה לעבר זה ולא התייחסה לקשר הסיבתי בין הנכות שנקבעה ובין התאונה. נטען, כי אם הייתה הועדה לעררים ערה לבעיותיו הרפואיות של המשיב עובר לתאונה הייתה קביעתה שונה. בנוסף, טוענות המשיבות, שגתה הועדה לעררים בכך שקבעה נכות אורטופדית ונוירולוגית בגין אותה הפגימה בעמוד השדרה הצווארי.

3.      המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי קביעת הועדה ניתנה כדין ובהתאם לכל התיעוד הרפואי הרלוונטי. אין מדובר במקרה חריג בו יש להתיר הבאת ראיות לסתור והמבקשות לא עמדו בנטל להוכיח כי בפני ועדת המוסד לא עמדו מסמכים חיוניים. עניינו של המשיב נדון על ידי המוסד פרק זמן ממושך, הוא הופנה לבדיקות רבות ונוספות ואף צוין עברו הרפואי בפרוטוקולי הועדות.

4.      עיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו לבקשה. דין הבקשה להידחות. אין מדובר במקרה חריג בו יש להתיר הבאת ראיות לסתור.

5.      המבקשות טוענות כי בפני הועדה לעררים לא עמד מלוא תיקו הרפואי של המשיב. איני סבורה כך. בדו"ח הועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 8.12.11 נרשם מפורשות כי " קיים עבר, שנת 2009 + 2010". פרוטוקול זה עמד בפני הועדה לעררים, כפי שצוין בפרוטוקולי ועדה זו מיום 5.3.12  ומיום 24.9.12 ומכאן שגם ועדת העררים הייתה ערה לעבר הרפואי. הועדה בדרג הראשון לא קבעה כי היא אינה קובעת נכות בשל עברו של המשיב אלא קבעה כי המשיב כלל אינו סובל מנכות, לא בתחום האורטופדי ולא בתחום הנוירולוגי. הועדה לעררים סברה אחרת ולכן קבעה אחרת. הקשר הסיבתי לא היה נושא הערעור אלא עצם הנכות ממנה סובל המשיב. בפרוטוקול הועדה לעררים מיום 5.3.12 פורטו ממצא בדיקות העזר והבדיקה הקלינית. בין היתר צוין, כי מיפוי  עצמות מ 10.3.11 דומה לממצאי בדיקת מיפוי עצמות משנת 2009, ושוב, מכאן יש להסיק כי תיקו הרפואי המלא של המשיב המתייחס לעברו עמד בפני הועדה לעררים. בבדיקה הקלינית נמצאה רגישות באזור ע"ש צווארי וגם בע"ש מתני, מה שהצדיק, לדעת הועדה לעררים, קביעת נכות בתחום האורטופדי. הועדה הפנתה המשיב לבדיקת מומחה בתחום הנוירולוגי. המומחה בתחום זה ציין במסגרת חוות דעתו, בין היתר, כך: " עיינתי בתיקו הרפואי כבר בשנת 2009 יש תיעוד על כאבי ראש בעטיים נשלח לבצוע c.t", ושוב, ניתן לראות כי תיקו הרפואי המלא של המשיב המתייחס לעברו עמד בפני הועדה לעררים ובפני רופאיה.  ניתן לראות, אם כן, כי הועדה לעררים דנה באופן ענייני במצבו הרפואי של המשיב והגיעה למסקנותיה על בסיס כל המידע הרלוונטי. ממסמכי הועדה לעררים לא עולה כי לא עמד בפניה התיעוד הרפואי מעברו של המשיב אלא להיפך, המסקנה העולה היא הפוכה. עוד יוער, למעלה מהצורך, כי המבקשות צרפו לבקשתן מסמכים רפואיים המתייחסים לתאונה נוספת שעבר המשיב, בתאריך 13.5.09, כאשר הטענה בדבר מצבו הרפואי הקודם מתייחסת לתאונה זו, אלא שהמומחה הרפואי מטעם בית המשפט שמונה להעריך נכותו בגין התאונה מיום 13.5.09 קבע כי לא נותרה למשיב נכות בגין תאונה זו והסביר כי התלונות לגבי כאבי הצוואר והגב שנרשמו מיד לאחר התאונה משנת 2009 לא נרשמו עוד לאחר מכן, עד התאונה משנת 2011, מה ששולל קשר סיבתי בין מצבו כיום ובין התאונה משנת 2009.

6.      למבקשות טענה גם לעניין שיקול דעתה המקצועי של הועדה לעררים וקביעתה כי למשיב נותרה  נכות הן בתחום האורטופדי והן בתחום הנוירולוגי. בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעתן המקצועי של ועדות המוסד. ההחלטה ניתנה לאחר שקילת כלל השיקולים הרלוונטיים, לאחר עיון במלוא התיעוד הרלוונטי ולאחר בדיקת המשיב על ידי מומחים מטעם הועדה. בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הועדה ולא יתערב בדרך קביעת הנכות על ידה, אלא אם יוכח פגם ממשי אשר יורד לשורשו של עניין בהליך קבלת ההחלטה. פגם כזה אין בענייננו ואין בטענת המבקשות כדי להוות הצדקה להביא ראיות לסתור.

7.      לאור כלל האמור, דין הבקשה להידחות. המבקשות ישאו בהוצאות הבקשה בסכום כולל של 3500 ש"ח.

ניתנה היום,  י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: